פסיפס ספרותי

פריחה וקמילה כביטוי למצב אישי: ביאליק ושירת הטבע, המראות המוקדמים של ילדותו ומקומו של הטבע ביצירתו. המהלך הרומנטי לספר על עצמו ולכתוב על היחיד כפי שנראה בשיריו המוכרים.

מסע בעקבות הטבע בשירת טשרניחובסקי, מסע אל כפר הולדתו ואל תבנית נוף מולדתו הבלתי נשכח. יליד הטבע "משורר קרקעי" כפי שכונה בזמנו – היחיד שגדל בחיק הטבע והיה מקורב לו ביותר ולא חדל לכתוב אודותיו.

שירי הטבע הירוקים של לאה גולדברג. שירי הגעגועים שלה לארץ אהבתה, ההתבוננות החדה והמדויקת בשירה למבוגרים ובשירתה לילדים. נקרא בשיריה ונבחן את בחירותיה ואת השירה מלאת הצבעים שלה.

מאיר שלו הסופר הגנן – על פרחים, חרקים ו… אנשים. ספרו הייחודי שבו הוא מספר על אהבתו לגינת הבר שהוא מגדל אבל גם מטאפורי ליחסי אדם-אדמה ולאהבה העזה שהוא חש ליצורי השדה, חרקים רמשים ועוד.

תולדות חייו של עגנון בשילוב צילומים וציורים מהעיירה. מפגש עם גדול הסופרים העבריים, דרך תחנות חייו בשילוב צילומים מביקורי בעיירת הולדתו. המעברים בין נווה צדק, ברלין וירושלים – בתקופה הרת גורל, המקום והזמן בעיניו הייחודיות של עגנון.

מארק שאגאל ועיירתו ויטבסק עגנון ועיירתו בוצאץ' דו-שיח בין שני תלמידי חכמים. מקומן של שתי העיירות ביצירותיהם, והתוודעות לספר אוטוביוגרפי שכתב שאגאל במקביל לסיפורי עגנון העוסקים בסיפורי עיירתו הבלתי נשכחת.

קריאה ב'תמול שלשום' ומפגש עם יצירותיו של נחום גוטמן. התחנה הראשונה של עגנון בארץ ישראל, ביצירותיו הוא מדגיש את  מצוקותיו, חוויותיו וקשריו של החלוץ החולמני עם אנשי העלייה השנייה. נקרא בסיפור הקצר 'גבעת החול' וב'תמול שלשום'.

ימי עגנון בגרמניה בשילוב יצירות האמן אוטו דיקס ועוד. מלה"ע הראשונה הייתה רק תחילתה של מלה"ע השנייה, לפי עגנון. ביצירות 'הגרמניות' שלו חושף את פניה של ברלין, את פניה הכעורות של החברה הגרמנית ואת העיר חסרת המנוח והמסויטת.